הפרויקט הקאמרי הישראלי, האנסמבל המבריק והדינאמי אשר זכה לביקורות נלהבות בעונות הקודמות, חוזר אל המרכז למוסיקה קאמרית בתכניתו הראשונה לעונה זו. כתמיד, יגיש האנסמבל תכנית מקורית ומגוונת, המשלבת יצירות מופת ידועות מהרפרטואר הקלאסי והרומנטי, עם יצירות מוכרות פחות מן המאה ה-20 ומאת מלחינים ישראלים, בשילובי כלים שונים.
רביעיית הפסנתר בסול מינור מאת מוצרט (1785), היא למעשה יצירת המופת הראשונה בז'אנר רביעיית הפסנתר. היא כתובה בסולם ששימש את מוצרט ליצירותיו האקספרסיביות ביותר ומתאפיינת בהצללות כהות, באופי דרמטי ורומנטי ובכתיבה קאמרית משוכללת המציבה את הכלים השונים כשותפים שווי מעמד למרקם המוסיקלי העשיר.
יצירתו של שומאן, סיפורי אגדה לקלרנית, ויולה ופסנתר (1853), כתובה להרכב המיוחד שהגה מוצרט בשלישיית קגלשטט הידועה. הרכב זה, על גווניו הרכים והכהים, משמש את שומאן כתשתית לטוויית אחת מיצירותיו הרפסודיות ושופעות הדמיון, במסורת קטעי האופי הרומנטיים שהרבה לכתוב.
הרכב כלים יוצא דופן אחר מאפיין את הסרנדה לשני כינורות וויולה מאת קודאי (1920). על אף הרכב הכלים השולי, כביכול, והז'אנר הקל, לכאורה, זכתה יצירה זו להערכה רבה על ידי ברטוק, עמיתו הידוע של קודאי, כיצירת מפתח בהתגבשות הסגנון המוסיקלי החדש, המבוסס על יסודות מסורתיים, אך באופנים ובשילובים חדשניים: "על אף שילובי האקורדים הבלתי שגרתיים והמקוריות המפתיעה, הסרנדה מעוגנת עדיין היטב בשפה הטונאלית… יגיע הזמן בו יתברר כי על אף הנטיות הא-טונאליות של המוסיקה המודרנית, האפשרויות של בניית מבנים חדשים על יסוד מערכות סולמיות טרם מוצו. האמצעים ששימשו את המלחין, בחירת הכלים והעושר הנפלא של אפקטים כליים שהושגו על אף החסכנות של היצירה, ראויים לתשומת לב רבה בזכות עצמם". עוד התרשם ברטוק כי היצירה "עשירה באופן יוצא דופן במלודיות".
פאול הינדמית, שהעונה מציינים 50 שנה למותו, היה אחד המוסיקאים רבי הפנים ביותר ואחד המלחינים הפוריים ביותר במאה ה- 20. את שפתו המוסיקלית האישית והייחודית ביסס הינדמית על יסודות מסורתיים והיא אחד הביטויים למגמות הניאו-קלאסיות במאה ה- 20. היא טונאלית ומלודית בעיקרה ומאורגנת במבנים מוקפדים.
חמישיית הקלרנית (1923) היא יצירה תמציתית אך מגוונת מאוד. חמשת פרקיה הקצרים קשורים בקשרים מוטיביים הדוקים, אך מקיפים קשת רחבה של הלכי רוח, כשעל הכול שורה מלודיות עשירה ואפקטיבית.
מרדכי סתר, נמנה עם החשובים בדור המייסדים של המוסיקה הישראלית, ונבחר כמלחין השנה לעונה זו על ידי המכון למוסיקה ישראלית. השלישייה לקלרנית, צ'לו ופסנתר (1973) היא יצירה אינטימית, נזירית כמעט, המהלכת קסם וכובשת את המאזין באופייה המיסטי ובמצלוליה הייחודיים.
הפרויקט הקאמרי הישראלי
29.12.2012, 20:30, אודיטוריום הקונסרבטוריון
כרטיסים: 03-5466228