רביעיית אבן (צרפת)

הסדרה הקאמרית

פייר קולומבה – כינור
גבריאל לה מגדור – כינור
מארי שילם – ויולה
יויה אוקמוטו – צ'לו

היידן: רביעיית כלי קשת בסי-במול מז'ור, אופ. 76 מס' 4, "הזריחה"
בריטן: 3 דיברטימנטי לרביעיית כלי קשת
בטהובן: רביעיית כלי קשת מס' 13 בסי-במול מז'ור, אופ. 130, עם "הפוגה הגדולה", אופ. 133

רביעיית אבן נחשבת כבר יותר משני עשורים לאחת הרביעיות המבוקשות בעולם ואנו מתכבדים לארח אותה בעונה זו בפעם השנייה על בימת המרכז למוסיקה קאמרית. רביעיית אבן מופיעה בקביעות באולמות החשובים ביותר, בהם הוויגמור בלונדון, הקרנגי בניו יורק, ספריית הקונגרס בוושינגטון, הפילהרמוני ואולם בולז בברלין, הקונצרטחבאו באמסטרדם, הקונצרטהאוז בווינה, תאטרון השאנז אליזה בפריז, הטונהאלה בציריך, האלבפילהרמוני בהמבורג, האודיטוריום הלאומי של מדריד, האופרה הישנה של פרנקפורט, האקדמיה ע"ש ליסט בבודפשט ועוד, וכן בפסטיבלים היוקרתיים ביותר, בהם פסטיבל זלצבורג ופסטיבל ורביה. היא כיהנה כהרכב הבית בפילהרמוני בלוקסמבורג ובאולם רדיו צרפת. רביעיית אבן פרצה לתודעה הבינלאומית לאחר הצלחתה יוצאת הדופן בתחרות ARD ב-2004, שבעקבותיה זכתה בשורה של פרסים ומענקים נוספים: פרס בלמונט ב-2005, פרס קרן בורלטי-בויטוני ב-2007, וב-2019 היתה להרכב הראשון שזכה מעולם בפרס המוסיקה של פרקנפורט. הקלטותיה, הכוללים מיצירות ברטוק, בטהובן, דביסי, היידן, פורה והאחים מנדלסון, זכו בפרסים רבים, בהם פרס מגזין הגרמופון, פרס מגזין המוסיקה של ה-BBC ופרס Midem Classic. השתתפה הרביעייה בהקלטת אלבום שירים צרפתיים עם זמר הקונטרה-טנור הצרפתי הנודע, פיליפ ירוסקי, ובהקלטת אלבום לידר מאת שוברט עם הבריטון הגרמני המהולל, מתיאס גרנה. כמו כן, הקליטה את חמישיית כלי הקשת של שוברט וחמישיות כלי קשת של מוצרט, עם שניים מהמוסיקאים הצרפתים המובילים בעולם כיום – הצ'לן גוטייה קפוסון והוויולן אנטואן טמסטיט. אלבום החמישיות של מוצרט זכה לשבחי הביקורת הבינלאומית ובפרסים חשובים, בהם, Choc Classica, דיאפזון דור ואלבום החודש של מגזין גרמופון. בראש ובראשונה – הקליטה רביעיית אבן את מכלול הרביעיות של בטהובן, ובצעה אותן בשש יבשות בין מאי 2019 לינואר 2020, בכלל זה באולם הפילהרמוני בפריז ובאופרה הישנה בפרנקפורט. הזמנות לביצוע מכלול הרביעיות מאולם הקרנגי בני יורק, מהקונצרטהאוז בווינה ומפסטיבל ורביה היו בתכנון אך בוטלו עקב מגפת הקורונה. בינואר 2021 מונתה רביעיית אבן לייסוד כיתת רביעיות כלי קשת באוניברסיטה למוסיקה ולאמנויות הבמה במינכן, כחלק מ"אקדמיית רביעיית אבן". מאז עונת 2021/22 הופיעה הרביעייה בסדרת קונצרטים משותפת יחד עם רביעיית בלצ'אה. בעונה הקודמת הופיעו שתי הרביעיות יחד בסיורי קונצרטים בצפון אמריקה ובדרומה ובאסיה.

במוקד התכנית, הרביעייה המונומנטאלית, אופ. 130, של בטהובן, עם "הפוגה הגדולה". יצירה שכל ביצוע חי שלה מבטיח חווייה יוצאת דופן, בייחוד כשהוא ניתן בידי אחת הרביעיות הטובות בעולם כיום. הרביעיות המאוחרות של בטהובן ידועות כיצירות בהן מתח בטהובן את גבולות ההבעה, השפה והמבנים המקובלים של ז'אנר הרביעייה, ופרץ נתיבים חדשים בהם שאף מצד אחד להתקרב אל המטאפיזי, המופשט והפילוסופי, ומצד שני העמיק את ההבעה אל תהומות הנפש האנושית והתעלה לפסגות ההבעה המוסיקלית, בחפשו אחרי אופני הבעה משוחררים מכבלים. הרביעייה אופ. 130, שחוברה ב-1825-26, כתובה בשישה פרקים, והיא הארוכה ביותר מבין הרביעיות של בטהובן, בייחוד כשבוחרים לבצע כפרק פינאלה את הפרק האדיר המקורי שייעד לה המלחין – "הפוגה הגדולה", בטרם החליפו בפרק פינאלה קל יותר לבקשת המו"ל. לפני הפינאלה הסוחף, טומנת הרביעייה בחובה את אחד מהפרקים עמוקי ההבעה, האינטימיים והאינטרוספקטיביים ביותר שכתב בטהובן מעודו, הקווטינה, מעין אריה נרחבת בה ממלא הכינור הראשון תפקיד סולני. קארל הולץ, שניגן את תפקיד הכינור השני ברביעיית שופנציג, ושהיה קרוב למלחין בשנותיו האחרונות, נזכר בדבריו של בטהובן "שהקווטינה נכתבה בדמעות אומללות, ומעולם לא ריגשה אותו כל יצירה אחרת שלו באופן כה עמוק, והוא דומע אפילו רק כשהוא חי אותה מחדש ברגשותיו".

חציו הראשון של הקונצרט יוקדש לשתי יצירות קצרות וקלות יותר באופיין. הרביעייה המקסימה של היידן, אופ. 76 מס' 4, נכתבה ב-1797 או 1798, במהלך ביקורו השני של היידן בלונדון, כשהוא כבר מלחין מבוגר ובשל, הנהנה מתהילה בינלאומית אדירה. זו אחת הרביעיות האחרונות שכתב המלחין לאחר שהגיע לשכלול ולפיתוח הז'אנר והפיכתו לז'אנר המתוחכם והנכבד ביותר בתחום המוסיקה הקאמרית. כהרבה מכותרות אחרות המזוהות עם יצירותיו של היידן, גם הכותרת של רביעייה זו, "הזריחה", לא ניתנה על ידי המלחין. שרשה נעוץ באסוציאציה חוץ-מוסיקלית, שנעורה למשמע צליליו הראשונים של הפרק הראשון, המטפסים ועולים מעלה-מעלה מעדנות, כזריחת השמש אל בוקר צח ורענן. וכמו השמש, שמפציעה מתוך אפרוריות קו-הרקיע לאדמומיותו, ועד לניצנוצם המבהיק של כל צבעי הקשת, כך מפלס הכינור הראשון את הקו המלודי שלו אל-על, בתמיכתם ההולכת ומעשירה הרמונית של שאר הכלים המלווים. מכאן כבר ממשיך ודוהר המרוץ של ענייני היומיום.

שלושת הדיברטימנטי לרביעיית כלי קשת של בנג'מין בריטן נכתבו ב-1933 ופורסמו לאחר עריכות ושינויים ב-1936, והם נמנים עם יצירותיו הקלות והמשעשעות של המלחין. כל אחד מפרקי היצירה הקצרים נכתב כדיוקן של אחד מחבריו של בריטן לספסל הלימודים.הפרק הראשון, "שיר לכת", נקרא במקור "שיעור ספורט", והוא מבוסס על דמותו של דייוויד לייטון, חברו האתלטי של בריטן לספסל הלימודים בבית הספר הציבורי שבו למד. הפרק השני, "ואלס", נקרא במקור "במסיבה", במקרה זה מסיבת ואלס רגועה, והפרק האחרון, "בורלסקה", שנקרא במקור "הצקות", מתאר בתנועה מתמדת את מעלליו של חבר ילדות נוסף של בריטן.

"An extraordinary evening of music making" (The Classical Review)

"It was exhilarating" (Süddeutsche Zeitung)

"An outstanding concert… The Quatuor Ébène… is of course one of the world’s leading chamber ensembles; I doubt anyone would question that. But there was absolutely no resting on laurels… not only convincing but thrilling… a vivid theatre of the imagination" (Seen and Heard International)