קונצרט מקדים בביצוע שני קפליושניק, תלמידת פסנתר בקונסרבטוריון בכיתתה של שיר זמל, יערך בשעה 10:45, באולם רן ברון.
הפסנתרן בנימין הוכמן, נהנה בעשורים האחרונים מקריירה עניפה הן בארה"ב והן באירופה. הוא הופיע לראשונה באולם קרנגי עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בגיל 24, בניצוחו של צוקרמן. בהמשך הופי
הפסנתרן בנימין הוכמן, נהנה בעשורים האחרונים מקריירה עניפה הן בארה"ב והן באירופה. הוא הופיע לראשונה באולם קרנגי עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בגיל 24, בניצוחו של צוקרמן. בהמשך הופיע עם התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, הפילהרמונית של בוסטון, הסימפונית של שיקגו והפילהרמונית של פראג עם מנצחים כגון נוזדה, רוברטסון וסטורגארדס. הוא זכה במענק אייברי פישר היוקרתי והופיע באולמות ובפסטיבלים חשובים ברחבי העולם, בהם הפילהרמוני בברלין, הוויגמור בלונדון, הקרנגי בניו יורק, הקונצרטהאוס בווינה, הלובר בפאריז, הקונצרטחבאו באמסטרדם, סאנטורי בטוקיו והשוברטיאדה באוסטריה. הקליט קונצ'רטי של מוצרט, כסולן ומנצח, עם התזמורת הקאמרית האנגלית. הוא אמן מייצג של סטיינווי ומרצה בבארד קולג' ברלין.
תכנית הרסיטל כוללת ארבע יצירות המקיימות, כל אחד בדרכה, דיאלוג עם העבר.
"פרפרים", קובץ קטעי הפסנתר הראשון שכתב רוברט שומאן בין השנים 1829-31, הוא למעשה סוויטה לפסנתר המדמה באוזנינו נשף מסיכות בהשראת הרומן "שנות הנעורים" של הסופר הגרמני הרומנטי, ז'אן פול. בדומה לסוויטת המחולות הבארוקית, גם יצירתו של שומאן בנויה כסדרה של פרקי ריקוד, אלא שאת מקומם של מחולות החצר העתיקים תופסים כאן בעיקר ואלסים וכמה פולונזים. במקור נתן שומאן לכל אחד מהקטעים כותרת המזהה אותו עם אחת הדמויות ברומן, אך לבסוף מחק את הכותרות על מנת שלא לכבול את אוזניי המאזין בפרשנות תכניתית מידיי. כותרת היצירה, מכל מקום, מעידה על אופייה הצבעוני, החמקמק ומלא החיים.
סֶזָאר פרנק נחשב לנציג הבולט של המוסיקה הרומנטית הצרפתית במחצית השנייה של המאה ה-19, ולאחד המשפיעים הגדולים על התפתחותה. רבים רואים בפרנק את גדול המלחינים לעוגב אחרי יוהאן סבסטיאן באך, הודות ל-12 היצירות החשובות שכתב לכלי זה אשר הניחו את היסוד לסגנון הסימפוני במוסיקה הצרפתית לעוגב. השפעת מורשת המוסיקה לעוגב של באך ניכרת גם ביצירתו הידועה לפסנתר משנת 1884 – פרלוד, כוראל ופוגה – אם כי אל תוך מסגרת שלושת הז'אנרים הטיפוסיים למוסיקה הבארוקית יוצק פרנק את שפתו המוסיקלית הרומנטית המובהקת, שופעת הרגש, המושפעת מההרמוניה הכרומטית של וגנר וליסט. במסורת הציקלית הרומנטית שלושת הפרקים גם משתלבים ומתמזגים זה בזה על ידי הקירבה הנושאית ביניהם והמארג השלם שהם יוצרים.
מלחין הבארוק, פרנסואה קופרן, הוא מהדמויות האנינות ביותר בהיסטוריה של המוסיקה הצרפתית. בין השנים 1713-1730 פרסם קופרן ארבעה ספרים של קטעים לצ'מבלו. בעוד שקודמיו טפחו את ז'אנר סוויטת המחולות, בחר קופרן לארגן את קטעי המקלדת שלו ב-27 סדרות שכינה "אורדר" (orders), מונח שמעולם לא פרש, ונטה בעיקר לכתיבה בהשראת פורטרטים, ציורי ז'אנר, קטעי אופי, צלצולי פעמונים או ציוצי ציפורים. לפרקי מוסיקה אלה נתן כותרות אסוציאטיביות ייחודיות. באופיים הציורי ושופע הדמיון ובסגנונם המעוטר מאוד, 226 קטעי המקלדת של קופרן המקובצים ב-27 האורדרים הם אחד הביטויים המובהקים ביותר לסגנון הבארוק הצרפתי. מבחר מקטעים אלה יבצע בנימין הוכמן בפסנתר.
יצירתו הייחודית של ראוול, "קברו של קופרן", אשר נהגתה על פי מודל הסוויטה ברוקית, היא מחווה של ראוול למסורת העשירה של מוסיקת הבארוק הצרפתית לצ'מבלו, ובייחוד ליצירותיו של הבולט בין מייסדיה, פרנסואה קופרן. כוונתו של ראוול לא היתה לחקות את קופרן, אלא לכתוב מוסיקה בת זמנה המבוססת על צורות בארוקיות, תוך שהוא כולל אלמנטים של סגנון הבארוק מבלי לשנות את סגנונו האישי הייחודי. אף שהפסנתרנות של ראוול היא מודרנית בבירור, הגישה המעודנת, הבהירה והקפדנית שלו למקלדת מפגינה בבירור קרבה למוסיקה של קופרן ושל רבי-האמן האחרים של הבארוק הצרפתי. אף שכוונתו המקורית של ראוול היתה מחווה למסורת הבארוק הצרפתי, מלחמת העולם הראשונה שינתה את כוונותיו והפכה את היצירה למחווה אישית הרבה יותר. כשהשלים את כתיבת היצירה ב-1917, לאחר שהשתחרר מבית חולים צבאי, הוא ייעד אותה להיות מצבת זיכרון לחבריו, והקדיש כל אחד מפרקי הסוויטה לאחד מחבריו שמתו במלחמה. למרות רגעים של קלות והומור במוסיקה , מתחת לברק השנינה ניתן לשמוע טונים מלנכוליים עמוקים כמחווה של החייל ששב מהמלחמה לחבריו הנופלים. היצירה נפתחת בפרלוד ופוגה, ממשיכה בשלושה ריקודי חצר צרפתיים מסוגננים – פורלאן, ריגודון ומינואט – ונחתמת בטוקטה וירטואוזית מבריקה.
Classical music doesn't get better than this (The New York Times)
"A master of his profession" (Neue Ruhr Zeitung)
"A superb pianist" (The Globe and Mail)
"Stylistic insight elegance and sparkle" (New York Times)
"Elegant, polished, and heartfelt" (The Boston Globe)
תזמורת הג׳אז הישראלית מארחת בכל קונצרט אמן ישראלי מוביל מהשורה הראשונה לסדרת קונצרטים עוצמתית, עשירה ומרגשת.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
קונצרט מס׳ 2: זיכרונות ילדות – יצירות שלמדתי בילדותי הקונצרט השני בסדרה של ארבעה קונצרטי הרצאה בהנחיית ד״ר שולמית שריד
כרטיסים: 50 ש״ח
זיכרונות הילדות של כל מוזיקאי.
היצירות שנכתבו למען הנגנים הצעירים בשפתם התמימה, הציורית ומלאת הדמיון, תוך שילוב אתגרים טכניים ומוזיקליים. הפעם נשמע אמנים שחוזרים לנגן לנו את סיפור ילדותם.
בלה ברטוק – פרקים מתוך הרביעייה ״לילדים״ Bartók Béla – Pieces from the Series “For Children”
י. ס. באך/כריסטיאן פצולד – מינואט בסול מז׳ור מתוך המחברת של אנה מגדלנה באך J.S. Bach/Christian Petzold – Minuet in G major From Notebook for Anna Magdalena Bach
פרידריך בורגמולר – ערבסק ובלדה, אופ. 100 מס׳ 15 Friedrich Burgmüller – Arabesque and Ballade, Op. 100, no. 15
פסנתר: אפרת לוי
גאורג אדוארד גולטרמן – קונצ׳רטו מס׳ 5 ברה מינור, אופ. 76 Georg Eduard Goltermann – Concerto No. 5 in D Minor, Op. 76
צ׳לו: שולמית שריד
פסנתר: אפרת לוי
פריץ קרייזלר – פרלודיום ואלגרו Fritz Kreisler – Praeludium and Allegro (in the style of Pugani)
כינור: אורי ויסנר-לוי
פסנתר: אפרת לוי
אנדרה מסז׳ה – סולו דה קונקור(סולו לתחרות) Andre Messagér – Solo de Concours
קלרינט: גלעד הראל
פסנתר: אפרת לוי
אלברט זאבל –אל המעיין, אופ. 24 Albert Zabel – Am Springbrunnen, Op. 24
נבל: ליאור עוזיאל
דויד פופר – אטיוד מס׳ 27בדו מז׳ור David Popper – Etude No. 27 in C Major
צ׳לו: אייל קלב גצקו
מכיתת המורה בלומה שריד
פרדריק שופן – אטיוד
פסנתר – יפורסם בהמשך
ניקולו פגניני – אטיוד מס׳ 21 בלה מז׳ור Niccolò Paganini – Caprice No. 21 in A Major
כינור: דניאל סמוילוב
מכיתת המורה לנה מזור
אוסקר רידינג – קונצ׳רטו לכינור מס׳ 2בסי מינור, אופ. 35 Oskar Rieding – Violin Concerto No. 2in B Minor, Op. 35
1 Allegro moderato 3. Allegro moderato
כינור: גיא פיגר
כינור: אורי ויסנר-לוי
כינור: דניאל סמוילוב
ויולה: נתנאל פולק
צ׳לו: שולמית שריד
פסנתר: אפרת לוי
קונצרט שלישי לעונה, אורח – אבישי כהן (צילום: זיו רביץ).
החצוצרן הישראלי הטוב בעולם שכבר שיתף פעולה עם התזמורת באלבומם החמישי חוזר לאירוח שכולו פסגות מוסיקליות.
תזמורת הג׳אז הישראלית מארחת בכל קונצרט אמן ישראלי מוביל מהשורה הראשונה לסדרת קונצרטים עוצמתית, עשירה ומרגשת.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
אשלי סולומון, מנגני הטרברסו החשובים בעולם, מוביל ערב מרתק של מוסיקה מהרנסנס והבארוק בספרד, איטליה ובוליביה. סינפוניות, קנצונות, פוליות וסונטות מאת אנדריאה פלקוניירי, דומניקו סקרלטי, ברתולומיאו די סלמה ודיגו אורטיז, ומתוך אוספים מבוליביה מהמאות ה-18-17.
קונצרט רביעי לעונה, מחווה לתזמורות הביג בנד הגדולות בכל הזמנים. תזמורת הג'אז הישראלית חוזרת לשורשים של מוסיקת הביג בנד במחווה לעיבודים האייקונים ולתזמורות הגדולות.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג׳אז הישראלית, צילום לואיזה סלומון
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
