ארי ויליאמסון – כינור שרון כהן – כינור יונתן גרטנר – ויולה מתן נוסימוביץ' – ויולה הרן מלצר – צ'לו ליה חן פרלוב – צ'לו נועם מסריק – קונטרבס
דבוז'ק: נוקטורן בסי מז'ור לחמישיית כלי קשת, אופ. 40
ר. שטראוס: מטמורפוזות, לשביעיית כלי קשת
מוצרט: Ganz Kleine Nachtmusike, ק. 648 – סרנדה לשלישיית כלי קשת שהתגלתה בלייפציג בספטמבר 2024
ברהמס: שישיית כלי קשת מס' 2 בסול מז'ור, אופ. 36
קונצרט מקדים בביצוע רוני דגן, תלמידת כינור בקונסרבטוריון בכיתתו של גיא פיגר, יערך בשעה 20:15, באולם רן ברון.
קשתני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, נפגשים על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לתכנית שופעת מצלול והבעה העוקבת אחר הבשלתה של המוסיקה הרומנטית המרכז אירופאית במחצית השנייה של המאה ה-19 ועד דמ
קשתני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, נפגשים על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לתכנית שופעת מצלול והבעה העוקבת אחר הבשלתה של המוסיקה הרומנטית המרכז אירופאית במחצית השנייה של המאה ה-19 ועד דמדומיה האחרונים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
הקונצרט יפתח בנוקטורן לחמישיית כלי קשת של דבוז'ק. ההיסטוריה של יצירה זו מרתקת. ראשיתה כחלק האמצעי האיטי – Andante religioso – של רביעיית כלי הקשת יוצאת הדופן, מס' 4, במי מינור, שכתב דבוז'ק ככל הנראה ב-1869-70. דבוז'ק גנז רביעייה זו, שהייתה ונגריאנית בסגנונה ולא עלתה בקנה אחד עם סגנונו הבוהמי הלאומי המאוחר, יותר ולא הוציאה לאור. אך הוא חזר לפרק האיטי וערך לו גרסה מקוצרת ופשוטת יותר, אותה שילב כפרק איטי בחמישיית כלי הקשת בסול מז'ור, אופ. 77, משנת 1875, הכתובה להרכב ייחודי של שני כינורות, ויולה, צ'לו וקונטרבס. בצורה זו החמישייה הייתה אמורה להיות בת חמישה פרקים, עם שני פרקים איטיים. אך אז נראה היה לדבוז'ק שהחמישייה ארוכה מידי וכי שני פרקים איטיים זה יותר מידי. הוא החליט להוציא מתוכה את הפרק שלא התאים כעת לשאר הפרקים הכתובים בהשפעה עממית. הואיל ולא רצה לבזבז פרק אפקטיבי, שב דבוז'ק פעם נוספת לפרק זה ב-1883, ועיבד אותו לתזמורת כלי קשת. הוא הוסיף מבוא קצר וסיום עירני ונתן ליצירה את הכותרת נוטורנו, המיטיבה לאתר את האווירה הלילית והחלומית השורה על הפרק.
גם המטמורפוזות של ריכרד שטראוס היא יצירה שעברה מספר גלגולים. בספטמבר 1944 כתב ריכרד שטראוס, המלחין הגרמני שבסיסו היה אז במינכן, למנצח קארל בוהם כי הוא עובד זה זמן מה על אדאג'ו ל-11 כלי קשת, אך הוא התקשה בכתיבה נוכח הדאגה למשפחת בנו בווינה והדיכאון מהמלחמה באופן כללי. רק בתחילת 1945 הוא שב ליצירה שהצטמצמה בינתיים לשבעה כלי קשת וזכתה לכותרת "מטמורפוזות". בגרסה זו הושלמה היצירה ב-31 במרס 1945, אך כבר מוקדם יותר באותו חודש החל שטראוס לשקוד על הרחבתה להרכב יוצא דופן של 23 כלי קשת סולנים. כתיבת גרסה זו הושלמה ב- 12 באפריל. ה"מטמורפוזות", הכתובה כפרק איטי אחד הנמשך קרוב לחצי שעה, נחשבת לאחת מיצירות המופת ברפרטואר לכלי קשת ומציגה את אחד מפרצי הרגש הטרגיים הנרחבים ביותר של שטראוס. היצירה, שנהגתה ונכתבה במהלך הימים השחורים ביותר של מלחמה העולם השנייה, מבטאת את אבלו של שטראוס על חורבן התרבות הגרמנית ועל מה שתיאר ביומנו כ "תקופה האיומה ביותר בתולדות המין האנושי". אף שהיא נכתבה בתקופה בה הסגנון האוונגרדי של ארנולד שנברג וממשיכי דרכו כבר היה מבוסס וזכה לתמיכה נרחבת, המטמורפוזות של שטראוס ממשיכה את המורשת הרומנטית והפוסט רומנטית הגרמנית של שלהי המאה ה-19, שופעת הרגש העולה על גדותיו, ויכולה להיחשב כשירת הברבור שלה. לקראת סוף היצירה נשמע ציטוט מתוך מארש האבל מהסימפוניה אירואיקה של בטהובן, תחתיו כתב שטראוס את המילים "In Memoriam".
בעוד ריכרד שטראוס מבטא ביצירתו אבל וגעגוע לתרבות שנכחדה, ברהמס מבטא בשישייה שלו געגוע לאהבה שחלפה. שישיית כלי הקשת השנייה של ברהמס, שנכתבה ב-1846-65, נכתבה בעקבות כשלון פרשת האהבים שלו עם העלמה אגאתה פון זיבולד. משתנברר חפצה להינשא לו כתב לה ברהמס: "אני אוהבך, אך איני מסוגל לשאת כבלים". רגשותיו של ברהמס כלפיה, אכן מרחפים בין צליליה של השישייה השנייה שלו, דשנת הצליל ושופעת הרגש, המשלבת בין מבע של אהבה ודוק של מלנכוליה וגעגוע בפרק הראשון רחב היריעה, נימה חמוצה-מתוקה ויסודות עממיים הונגריים בפרק הסקרצו, מבנה וריאציות ומרקם רב קולי מתוחכמים לצד הבעה עמוקה ונוגה בפרק האיטי ותזיזיתיות נמרצת יחד עם הבלחות ליריות קורנות אור בפרק הפינאלה. לדידו של ברהמס היה הדבר מעין טיפול תרפויטי עצמי, שנועד להפיג את מועקת הפרידה, כפי שכתב לידידו יוזף גנסבאכר, עם תום חיבורה של השישייה, במאי 1865: "בזאת שחררתי את עצמי מאהבתי האחרונה".
עוד בתכנית – ביצוע ראשון על בימת המרכז למוסיקה קאמרית לשלישיית כלי הקשת של מוצרט, שנכתבה על ידי מוצרט הצעיר באמצע שנות ה-60 של המאה ה-18, אך התגלתה רק לאחרונה, בלייפציג, בספטמבר 2024. סרנדה בת שבעה פרקים קצרים, שכותרתה – "מוזיקת לילה זעירה מאוד" – חוזרת אל התמה הלילית שמאפיינת גם את הנוקטורן של דבוז'ק, אך באופי קל ומלא חיים, כמקובל בסרנדות של המאה ה-18 שנועדו במקור לביצוע באירועים חברתיים.
הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב גאה לארח את פרופ. אריה ורדי לשני ימי כיתות אמן. ביום חמישי 3/4 תתקיים כיתת אמן נוספת.
לקונסרבטוריון תל אביב קשר ארוך שנים עם פרופ. ורדי המתארח אצלנו מדי שנה. לשמחתנו, פרופ. ורדי נאות השנה להרחיב את מסגרת כיתות האמן ליומיים רצופים שבהם יתקיימו 8 שיעורים.
כיתות האמן עם פרופ. ורדי הן תמיד חוויה מגוונת: מוסיקלית, פסנתרנית, מתודולוגית וכלל תרבותית. יכולתו של פרופ. ורדי למזג בשיעוריו בין מכלול היבטים אלה ולשייט על פניהם בחופשיות ונועם היא ייחודית.
10.30 נדב עין גל ( כיתת טניה קוזלוב ) ס. פרוקופייב סונטה מס 4 אופ.29
11.20 אדם וסרמן ( כיתת שרה טל ) י. ברהמס רפסודיה בסי מניור אופ. 79 מס 1
הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב גאה לארח את פרופ. אריה ורדי לשני ימי כיתות אמן. (ביום רביעי 2/4 תתקיים כיתת האמן הראשונה).
לקונסרבטוריון תל אביב קשר ארוך שנים עם פרופ. ורדי המתארח אצלנו מדי שנה. לשמחתנו, פרופ. ורדי נאות השנה להרחיב את מסגרת כיתות האמן ליומיים רצופים שבהם יתקיימו 8 שיעורים.
כיתות האמן עם פרופ. ורדי הן תמיד חוויה מגוונת: מוסיקלית, פסנתרנית, מתודולוגית וכלל תרבותית. יכולתו של פרופ. ורדי למזג בשיעוריו בין מכלול היבטים אלה ולשייט על פניהם בחופשיות ונועם היא ייחודית.
10.30 אייל ביצ'ונסקי ( כיתת שיר זמל ) י. ס. באך פרלוד ופוגה בדו מינור ספר II
מנצחים: אהרון חרל"פ, תם קרני. פסנתר: טניה גלוזמן. נבל: שרה שמש, סופרן סולו: מוניקה שוורץ. סופרן סולו: אירה בורשר.
בתכנית:
אהרון חרל"פתום קרני
Haydn – Missa Brevis יחזקאל בראון – מזמור 117 א. ארגוב – השמלה הסגולה
You Raise Me Up By Lovland and Graham Britten – A Ceremony Of Carols מינקובסקי – שבת המלכה עיבוד שרה שהם חרל"פ – שירו לה'
קונצרט סיום להרכבים קאמריים בו ינגנו משתתפי התכנית רפרטואר מגוון עליו עבדו במהלך התכנית.
הכניסה ללא תשלום בהזמנת כרטיסים.
הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל-אביב ותכנית פרלמן למוסיקה ממשיכים במסורת המוצלחת של שיתוף פעולה לטיפוח נגנים צעירים מצטיינים ויקיימו תכנית נוספת בחודש אפריל 2025
החלק הראשון של התכנית יתקיים באפריל 2025, לנגני כלי קשת מצטיינים – בגילאים 14 עד 19 – בין התאריכים 6.4.2025 ל 11.4.2025 בהשתתפות נגנים ישראלים, עם צוות מורים מהתכנית הבינלאומית ובליווי מרחוק של מאסטרו פרלמן.
החלק השני יערך באביב 2026, במתכונת בינלאומית בהשתתפות מאסטרו יצחק פרלמן.
3 מורים לכלי קשת מהשורה הראשונה, המלמדים בתכנית הבינלאומית, יגיעו להדריך את 16 הנגנים בשיעורים פרטניים ובנגינה בהרכבים.
Stella Chen, כינור: נבחרה כאמנית הצעירה של השנה בגרמופון 2023; זכתה לתשומת לב עולמית עם זכייתה בפרס הראשון בתחרות הכינור הבינלאומית של המלכה אליזבת לשנת 2019, ואחריה במילגה של אייברי פישר לשנת 2020 ופרס האמן של לינקולן סנטר לשנת 2020. Stella Chen's website
Tal First, ויולה: מוביל ויולה ב METROPOLITAN OPERA ORCHESTRA בניו יורק. Tal First's website
Xu Yiqun, צ'לו: נמנית עם סגל המורים של חטיבת הקדם-קולג' של בית הספר ג'וליארד, בית הספר למוזיקה מאנס בניו- יורק, בתוכנית המוזיקה הקאמרית של הסימפונית הצעירה וחברה ברביעיית איאולוס עטורת הפרסים. Xu Yiqun's website
לפרטים נוספים על תכנית פרלמן לחצו כאן לביקור באתר התכנית לחצו כאן
נשמע את העדויות המוזיקליות של מלחינים יהודים שחיו ויצרו בשנים שלפני השואה, במהלכה ובצילה. מוזיקה שהעניקה חירות פנימית, ששמרה על הזהות ועל הכבוד האנושי. אבל המוזיקה בזמנים האלו לא הייתה רק מרפא לנפש, היו גם מי ששרדו בזכותה.
כמדי שנה, ייערך ערב התרמה לעמותת ״האור של איקה״, בשילוב קונצרט. השנה יפתחו את האירוע מקבלי מלגות של העמותה:
הפסנתרנית ג׳וזפין גולד ,תנגן אטיוד בפה דיאז מינור אופ׳ 22 מספר 2 של המלחין ה.א. וולנהאופט.
בהמשך יבצע הרכב ג׳אז עם הפסנתרנית מרים ביר ביחד עם גלי בליליוס (תופים) ןמעין שמול (בס) יצירה מקורית שהולחנה ע״י מרים.
בנוסף יבצע הפסנתרן עמית יהב ביחד עם רביעיית מיתרים הכוללת את גיא פיגר (כינור), ניצן טרמליס (כינור), מעין שאשא (ויולה) ויוני עציון (צ׳לו) את הקונצ׳רטו בפה מינור אופ׳ 21 מאת שופן. עיבוד זה – אשר פחות מוכר מגרסת המקור לפסנתר ותזמורת – מחזיר את היצירה אל המחוזות האינטימיים, ונאמנה לאופן שבו נהג שופן לעתים תכופות לבצע את היצירה. אל תפספסו הזדמנות ייחודית להאזין ליצירה הסוחפת הזו בביצוע מיוחד זה.
משעה 19:45 תיערך במבואת הקונסרבטוריון קבלת פנים עם יין וכיבוד קל. הצטרפו אלינו!
כל ההכנסות מערב זה יוקדשו למתן מלגות לתלמידים וסטודנטים אשר ידם אינה משגת, בהתאם לקריטריונים שנקבעו ע״י העמותה וברוחה של איקה.
קונצרט רביעי לעונה, מחווה לתזמורות הביג בנד הגדולות בכל הזמנים. תזמורת הג'אז הישראלית חוזרת לשורשים של מוסיקת הביג בנד במחווה לעיבודים האייקונים ולתזמורות הגדולות.
בהשתתפות סטודנטים מצטיינים מהתכנית ללימודי ג׳אז בשיתוף הניו-סקול בניו-יורק.
תזמורת הג׳אז הישראלית, צילום לואיזה סלומון
תזמורת הג'אז הישראלית, בניהולם האומנותי של רון אלמוג ויאיר סלוצקי, היא בית המרכז לתוכו כבר יותר מ 20 שנים את טובי המוסיקאים בישראל לסביבה יצירתית ופורייה של מלחינים, מעבדים ונגנים סולנים. הופעותיה של התזמורת הן מפגן מוסיקלי וירטואוזי, מרגש ומהפנט שלא משאיר רגע אחד משעמם כש-12 הסולנים של האורקסטרה מציגים את יכולותיהם.
הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב גאה לארח את פרופ. אריה ורדי לשני ימי כיתות אמן. ביום חמישי 3/4 תתקיים כיתת אמן נוספת.
